לזכרו של אשר בעלי היקר מאשתך האוהבת ומתגעגעת/ סוניה קינן (חברה של שולה)
צל עץ תמר צל עץ תמר ואור ירח ןמנגינת כינור תקסים את הלב עולה בצליל רועד בוקע ממיתרים נשפך כאב נגן כינור נגן שירך מה רב החושך והשקט סביב מנגינותיך ישכיחו את סיבלי
נגן נגנה לקול צלילך מה נעים הוא החלום נגן נגנה ירח את קולי שם במרום הוי למה למה בשפתיך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל
נדם כינור נחבא ירח ובדממה הד מנגינה עוד נשמעעל מה ולמה אל יודע על מה עולם אכזר ורע מערפילי עפר תופיע דמות אהובה תווי פנים מוכרים כינור ישמיע שי זכרונות כה נעימים
ים של דמעות/ שולה לפלר (אימא) ארוכים הלילות מיום שעזבת האביב כמו הסתיו כל כך אפור ובלב זכרונות מן הסתם כבר שכחת ותפילה, תפילה כנה שתחזור.
ים של דמעות בשתי עיני ליבי זועק שובה אלי קולי שובר את הדממה התשמע התשמע.
מה שומם הוא חדרי מיום שעזבת השעון שעל הקיר ליבו נדם ובודד בפינה הכסא שאהבת בלעדיך העולם כה מיותם.
ים של דמעות...
עוד אשוב ילדתי אתה כה הבטחת רק חכי ושלי הישארי עם הזמן רק מכתב יחידי לי שלחת הדפים דהו מזמן גם שערי.
ים של דמעות...
ריקילה ואשר היקרים - מצורף השיר שמחזק אותי ברגעים קשים של זכרונות לשני היקרים לי בעולם/ שולה לפלר (אמא)
כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום.
שמע ישראל אלוהי...
ריקילה ואשר היקרים - מצורף השיר שמחזק אותי ברגעים קשים של זכרונות לשני היקרים לי בעולם/ שולה לפלר (אמא)
כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום.
שמע ישראל אלוהי...
חלק מהמכתב שלא נכתב/ לימור כהן (חברת ילדות מאוד טובה)
אור היקרה,
הכרנו לפני כ- 20 שנה והפכנו לחברות הכי טובות. אני זוכרת שבתור ילדות קטנות גידלנו יחדיו את הכלבים שלנו והתבדחנו ואמרנו שאנחנו משפחה של 5 ילדים: את, רוקי, אני, אחותי וג'ולי. עד היום יש לי את כל התמונות מאז ומבת המצווה שלי, אליה הגעת יחד עם אביך (תמיד זכרת לציין שזו הפעם הראשונה ששמת שחור בעיניים). השנים חלפו והמשכנו להיות חברות מאוד קרובות וטובות. למרות שלפעמים כל אחת מאיתנו התגוררה בקצה השני של המדינה ידענו להיפגש ולשמור על קשר חם. לא היתה לי הזדמנות לומר לך כמה אני אוהבת אותך. הזמן שעובר לא מרפא את הכאב והצער הוא עמוק ולא קל לשאתו. אני חושבת עלייך המון, נזכרת בך ומזכירה אותך לא מעט. שום דבר לא מצליח לגעת בי כמו סיפור חייך המזעזע, על חברתי האהובה והמקסימה, שנפטרה כל כך צעירה ובסך הכל רצתה לחיות.
אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת מאוד לימור כהן
"אדם הוא כמו כוכב"/ אביחי יקיר (תלמיד )
אדם הוא כמו כוכב, המאיר את חיינו, חלקם כמו כוכבי השבת, מאירים אך אורם אינו נראה פרט לקרובים לו. חלקם ככוכבי הלכת, זורחים בחוזקה, ונעים לאורך השמיים ומעטים הם כוכבי השביט, זוהרים כאלף כוכבים וחוצים את השמים בעוצמה, אך לזמן קצר. את היית השביט שחצה את חיינו, שינה אותם ונעלם באופק. היית איתנו מעט זמן, אך לעולם לא נשכח אותך ואת האור שבך
זוכר אותך ומתגעגע...
ריקי מלאך יקר/ זהבה בר (חברה חדשה של אמא)
לצערי רק לפני שבוע הכרתי את אמא שלך ,לא זכיתי להכיר את אביך,ועל כך צר לי. ניפגשתי עם אמך רק פעמיים,הכאב והאובדן ריקילה הוא כה עצום והיא מדברת עלייך בכזו הערצה וגעגועים אני יכולה להבין אותה .לאבד ילדה שהס פקתי להכיר דרך התמונות והסיפורים,זה עצוב מאוד.וילדה כמוך כל שכן, כרגע אני גולשת באתר לזיכרך ואיני מפסיקה להזיל דימעה. אני רוצה לומר לך ריקי ,שאימך חדרה לליבי אשתדל מאוד להיות חברה טובה ולשמש אוזן קשבת.תפקידך לישמור על אבא,ואני אשמור על אמא.
דברי הספד לאשר לפלר ז"ל/ אייל פלטק (חבר קרוב של המשפחה)
דברי הספד אלו נאמרו על ידי אייל פלטק מעל קיברו של חברו - אשר לפלר ז"ל בתאריך 9.6.11 יום הלוויתו.
על פי המסורת היהודית, אדם שנפטר בערב חג השבועות – חג מתן תורה, הוא בעל נשמה טהורה.אבל אנחנו אשר, שהכרנו אותך, לא צריכים את המסורת היהודית כדי לדעת שלך היתה נשמה טהורה.
היו לך כל כך הרבה תכונות ומידות טובות. וכשאני חושב עליך, אני חושב ונזכר בדבריו של דוד המלך, שבדיוק כמוך אשר, גם הוא נפטר בערב חג השבועות.
אמר דוד המלך לפני אלפי שנים וכאילו אמר את הדברים רק היום עליך.
וכך אמר דוד המלך במזמור ט"ו :
"מזמור לדוד, ה' מי יגור באהלך, מי ישכון בהר קודשך.
הולך תמים ואוהב צדק ודובר אמת בלבבו.
לא רגל על לשונו, לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו.
נבזה בעיניו נמאס ואת יראיי ה' יכבד.
עושה כח אלה לא ימוט לעולם".
תכונות אלה אשר, כתב דוד המלך לפני אלפי שנים וכאילו כתב אותם רק היום עליך.
ואם אני מפרש נכון ומבין את דבריו של דוד המלך, אנשים כמוך אשר, לא מתים לעולם.
התכונות שבהם הדבקת אותנו, הערכים על פיהם התנהלת והשארת לנו, הרוח הגדולה שלך – כל אלו דברים שלא מתים ונשארים איתנו לעד.
אם אני, אנחנו, מחפשים נחמה קלה בהסתלקותך. הרי נמצא אותה בעובדה שאנו יודעים, בטוחים, אנחנו מאמינים שאתה עכשיו אשר, נמצא יחד עם ריקלה, הבת האהובה שלך שכל כך אהבה אותך, שאתה, כל כך אהבת וכל כך התגעגעת אליה. אתם שניכם עכשיו יחד בשמים.
ואתם מלמעלה, תשמרו על שולה היקרה, ואנחנו, אנחנו נשמור עליה כאן מלמטה.
שולה אישתך היקרה, אשת חיל. כל כך היה לה קשה יחד איתך בתקופה האחרונה בה סבלת יסורים קשים מנשוא. ליוותה אותך בכל רגע ורגע, השקיעה מאמצים עצומים למצוא לך את המקום הטוב ביותר שיוכל להקל על סבלך ויסורייך.
אשר היקר, ניקח ממך את הכוח והנחישות, את האמת אשר בה דבקת והיתה נר לרגלך.
את היושר והאומץ.
היתה לנו זכות גדולה להכיר אותך.
תנוח בשלום אשר יקר.
שלום חבר יקר.
חיבוק של מלאך/ הילה נוי
ריקי'לה, זאת תחושה מוזרה לכתוב לזכר מישהו שלא הכרתי מעולם,החיבור שלי אלייך נוצר ביום הזיכרון השלישי לזיכרך,אמא שלי(הדסה) מכירה את הורייך ודרכה היתה לי הזכות לפגוש אותם ולהכיר קמצוץ ממך. הורייך הם אנשים מדהימים שאהבתם אלייך קורנת מתוך עיניהם וכמוה גם הכאב שחותך את ליבם,הריקנות הגישמית שהשארת מתמלאת ברוח קיומך: בתמונות, בזכרונות, בסיפורים את חיה בליבם ועכשיו גם בליבי,חיבקתי את אמך,היא עטפה אותי בחיבוק אימהי, אהבת הנתינה שלה ריגשה אותי,הרגשתי בחיבוק כמה את חסרה לה,בחיבוק החם הזה הרגשתי שחיבקתי אותך ריקי'לה,אני מרגישה תחושה של פספוס,שלא הכרתי אותך בחייך,אך את חלק ממני,שולחת לך חיבוק חם ואוהב.הילה.
תנחומים לשולה ואשר לפלר/ יעקב רווח (חבר ילדות של אבא) 24.08.2007 אשר היקר
בזמנו כאשר פורסם הסיפור, לא קשרתי את זה אליך, רק לאחרונה במקרה התברר לי הקשר. אני משתתף בצערך.
חבר ילדות משכונת חליסה ובית ספר צפרירים יעקב רווח
השיר מוקדש לריקיל'ה מאימא ואבא/ אשר ושולה לפלר (הורים)
שקט
מורן קריתי
מילים/ לחן:איילשקד
אל תשחקי אל תשכחי
יש בך עוד כוח להמיס אותי כליל
את ואני בדרך שלי
גשם בחוץ ואת בוהה בעננים
הביטי בפניי האור כבה
הביני,האויר נגמר ככלות הנשימה
שקט ואיך הזמן עובר לאט
כשאת שותקת
שוב מנסה,
שוב מחכה ואז הולכת
לא רציתי שנסביר,עכשיו הכל אויר
וזה נגמר
כמו בחלום,רגע פתאום
את מתרחקת וחוזרת למקום
בחוץ אנשים,אורות חלשים
ורק הרוח מלחשת בין בתים
הביטי בפניי ,האור כבה
הביני,האויר נגמר ככלות הנשימה
שקט ואיך הזמן עוצר לאט
כשאת שותקת
שוב מנסה, שוב מחכה ואז הולכת
אין מה להסביר מאז הכל אויר
וזה נגמר ,
שקט ואיך הזמן עובר לאט
כשאת שותקת
שוב מנסה שוב מחכה ואז הולכת
לא רציתי שנסביר,עכשיו הכל אויר
רק התמונה שעל הקיר
ואז השקט איך שהזמן עוצר מעט
כשאת שותקת
שוב מנסה שוב מחכה ואז הולכת
אין מה להסביר מאז הכל אויר
וזה נגמר
הפועל ריקי נשר/ חג כ (ח)
הוריה של ריקי לפלר ז"ל אימצו את קבוצת כדורסל הנשים "הפועל נשר", שהפכה ל"הפועל ריקי נשר".
קבוצת "הפועל נשר" בליגה ארצית לנשים פועלת ללא קבלת תקציבים משום גורם. הוריה של ריקי לפלר ז"ל החליטו לאמץ את הקבוצה ולהנציח את שמה של ריקי בקבוצת הכדורסל. מעכשיו: "הפועל ריקי נשר". לפני כשנתיים פורסם בתקשורת סיפורה המרגש של אור-ריקי לפלר ז"ל.ריקי חלתה במחלה שגרמה לה למחסור בכדוריות דם אדומות. כתוצאה מכך היא הייתה צריכה לקבל תרומת מח עצם. לאחר שגילתה כי חלתה, פנתה ריקי לאמה הביולוגית כדי שתתרום לה מח עצם - תרומה לה הייתה זקוקה - אולם זו ענתה בשלילה. הסיפור ריגש וזיעזע כאחד את המדינה. מעט לאחר מכן נמצאה לריקי תרומה מתאימה של מח עצם, אולם היא לא החזיקה מעמד ונפטרה בנובמבר 2004. ריקי הייתה בת 31 במותה.
קבוצת הפועל ריקי נשר הוקמה בשנת 1975, תחילה כקבוצת נערות ולאחר מכן כקבוצת נשים בליגה א'. לאחר 4 שניםהעפילה הקבוצה לליגה ארצית. בעונת 1989/1990 העפילה הקבוצה לליגה לאומית והופיעה בליגה זו 5 עונותברציפות. בעונה שלאחר מכן ירדה ליגה עקב קשיים כספיים גדולים והיעדר ספונסרים.בעונת 2001/2002 הקבוצה שוב עלתה לליגה לאומית, אך לפני פתיחת העונה הקבוצה התפרקה לאחר חילוקי דעות עם ראשהעיר. בעונת 2005/2006 הקבוצה הוקמה מחדש והחלה את פעילותה בליגה ארצית הנמוכהביותר, ללא קבלת תקציבים משום גורם, עד חלוף 3 שנים של פעילות רציפה שתאפשר קבלתתקציב מהמועצה להסדר הימורים (טוטו). מנהל הקבוצה, יהודה גור, חיפש אחר תורם לקבוצה ויצר קשר עםהוריה של ריקי לפלר, שולה ואשר לפלר, אשר מאוד התלהבו מהרעיון להנציח את ריקי באמצעותקבוצת נשים. הם הביעו את הסכמתם לקרוא לקבוצת הכדורסל על שם ריקי ובמסורת שיתוף הפעולה הםרכשו את הביגוד לשחקניות. במהלך השנה הקרובה יתקיים גם טורניר לזכרה של ריקי. הפרסיםוהביגוד ייתרמו אף הם על ידי ההורים. האב, אשר לפלר, אמר השבוע: "אנחנו מעוניינים להנציח את ריקי. שינוי שם הקבוצה והנצחת שמה במרכז היא דבר גדול עבורנו. זוהי הנצחה דינאמית. זה דבר חי. זה חשוב לנו מאוד כהורים".
חיי נקשרו בחייך/ מיכל
לריקי'לה,
מכתב למישהי שלא הכרתי כלל, אבל שחייה נקשרו בשלי.
שעות העברתי בהקשבה לסיפורים עליך, על הילדה שהיית והאישה שגדלת להיות.
הקשבתי בפליאה ובהערצה ולמדתי להכירך.
שמעתי על אהבת החיים שהיתה בך, על השמחה והחיוך התמידי, על כוח הרצון והאופטימיות, על הנחישות והחוזק. התבוננתי בתמונות שתיעדו את חייך, בכולן את יפה, קורנת ונראית כמו מישהי שאוהבת לחיות ויודעת ליהנות מכל רגע, אולי כי עמוק בתוכך הרגשת שהזמן בשבילך הוא מוגבל וקצר. אנשים יכולים לחיות חיים ארוכים אבל לא שלמים, ואילו את ידעת לחיות את חייך במלואם, ליהנות מהכל: מלימודים, עבודה משמעותית, אך גם מבילוי בקניון ושתיית דייאט ספרייט. בכל דבר שעשית השקעת את נשמתך. וככה התהלכת בעולם כשאת מביאה עימך הרבה אור ואהבה, בדרכך הפשוטה והצנועה.
ומה נשאר בלכתך?
אני מניחה שהשארת הרבה מעבר למה שאני יודעת. מישהי כמוך בודאי נחרטה בהרבה לבבות ונגעה בהרבה אנשים. אני מצידי יכולה לספר לך על הורייך.
דרך היכרותי עימם ובמיוחד עם אימך, למדתי על האהבה האין סופית שלהם, אהבה שלא ניתן לתארה במילים. את היית עבורם כל עולמם, טעם החיים, האושר הגדול ביותר שאפשר לדמיין.
עוד מעט יחלפו שנתיים מאז לכתך. השנתיים שחלפו מרגישות עבורם כמו נצח, כל יום הוא מאבק חדש.
הורייך אנשים חזקים מאוד, את בטח יודעת. היית גאה בהם, אם היית יודעת איך הם מתמודדים. הנצחת זיכרונך היא שמחזיקה אותם ועוזרת להם להמשיך לחיות. קבוצת כדורסל הבנות שנקראה על שמך ובה הם תומכים, היא הדרך היפה והמתאימה ביותר להנציח אישה צעירה, דינאמית, שלא עוצרת בפני מכשולים ואוהבת חיים. אני מקווה שהם ימשיכו להפנים את דרכך ואישיותך ויצליחו לחיות את חייהם, כפי שבודאי היית רוצה עבורם.
ריקי'לה, אני מאמינה שאת נמצאת איתנו. צופה ומלווה את חיינו. אני מבקשת ממך לשמור על הורייך, לשלוח להם בריאות ולהקל על כאבם ובדידותם. בשבילי את מהווה השראה ותזכורת: לכך שהחיים יפים, שצריך ליהנות מהם, שאסור לפחד ממכשולים ויש להתמיד בכל דבר באומץ, מרץ והשקעה.
